חג פורים
כל המידע לפורים תשפ"ו 2026 במקום אחד!
תוכן עניינים
תאריכי פורים 2026
פורים תשפ״ו (2026) מתחיל ביום שני ליל י"ד אדר 2 במרץ 2026, עם שקיעת החמה, ומסתיים ביום שלישי 3 במרץ 2026, עם צאת הכוכבים.
בירושלים ובערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את החג ביום שלמחרת – שושן פורים. פורים בירושלים מתחיל ביום שלישי ליל ט"ו אדר, 3 במרץ 2026, עם שקיעת החמה, ונמשך עד צאת הכוכבים ביום רביעי, 4 במרץ 2026.
צום תענית אסתר
י״ג באדר, היום שלפני חג הפורים, נקרא תענית אסתר. ביום זה צמים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, אומרים סליחות ומקדישים זמן לתפילה ולהתבוננות פנימית. התענית מציינת את הצום והתפילות שקיימה אסתר המלכה בזמן המלחמה לפני נס ההצלה.
נהוג גם לתת ביום זה צדקה כ־זכר למחצית השקל..
בשנת תשפ"ו (2026) חל צום תענית אסתר ביום שני י"ג אדר 2 במרץ.
📖 לחצו כאן כדי לדעת עוד על צום תענית אסתר / זמני כניסה וסיום הצום
קריאת מגילה
בחג הפורים קוראים את מגילת אסתר המספרת את סיפור הנס ואת הצלת עם ישראל מידי המן הרשע.
קריאת המגילה בפורים תהיה פעם ראשונה ביום שני, 2 במרץ לאחר צאת הכוכבים, ופעם נוספת למחרת ביום שלישי 3 במרץ.
בירושלים ובערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, קריאת המגילה מתקיימת ביום שלמחרת – בשושן פורים.
❓לחצו כאן כדי לדעת את כל מה שצריך על קריאת מגילה בשנת 2026
📜לנוסח מגילת אסתר אונליין לחצו כאן
מה קרה בפורים?
חג פורים מציין את נס ההצלה של עם ישראל בימי מלכות פרס תחת שלטון המלך אחשוורוש.
המילה "פורים" נגזרת מהמילה הפרסית "פור", שמשמעותה בעברית היא "גורל".
המן הרשע ערך גורל לקביעת התאריך להשמדת היהודים, ובו עלה יום י"ג באדר.
בהשגחה אלוקית מופלאה התחולל נס גדול, שבמהלכו התהפכה הגזירה והוביל להצלת עם ישראל באמצעות אסתר המלכה ומרדכי היהודי. נס זה התרחש בתוך רצף של אירועים טבעיים לכאורה, והוא מכונה בחסידות “נס המלובש בטבע”.
לחצו כאן לקריאת סיפור פורים המלא, כפי שהוא מובא במגילת אסתר.
4 מצוות פורים
חז"ל תיקנו לחגוג את החג באמצעות 4 מצוות פורים מרכזיות:
- מתנות לאביונים – לתת מתנות לשני עניים אביונים לכל הפחות.
- משלוח מנות – לתת משלוח המכיל 2 מוצרים של אוכל או משקה, איש נותן לחבירו ואישה לחברתה.
- משתה ושמחה – מצווה לערוך סעודה חגיגית ביום הפורים ולשתות יין יותר מהרגילות בכל השנה.
- מקרא מגילה – מצווה לשמוע את מגילת אסתר בליל הפורים ושוב פעם נוספת למחרת ביום הפורים.
תחפושות בפורים
מנהג ישראל להתחפש בחג הפורים נובע מהפסוק "ונהפוך הוא", המסמל את השינוי הדרמטי שחל – מיום של אבל וצער ליום של שמחה וגאולה.
כמו כן, מרדכי היהודי, שלבש בגדי אבלות בזמן הגזירה, החליף אותם בבגדי מלכות עם ביטול הגזירה, דבר המדגיש את המהפך הגדול.
❕לחצו כאן כדי לקרוא בהרחבה על הסיבות והמשמעות שמאחורי מנהג התחפושות בפורים.
מנהגים מיוחדים בפורים
אכילת אוזני במן
מנהג יהודי לאכול בחג הפורים 'אוזני המן' – מאפה בעל שלוש פינות העשוי מבצק ממולא במילית מתוקה.
למדו בהרחבה על המשמעות והסיבות למנהג אכילת אוזני המן בפורים.
רעשן פורים
בזמן קריאת המגילה, כאשר מוזכר שמו של המן הרשע, נהוג שהילדים (ולעיתים גם המבוגרים) מרעישים ברעשנים, כסמל למחות את זכרו.
מנהג חב"ד להרעיש רק ששמו של המן נזכר יחד עם תואר כגון "המן הרע" או "המן האגגי", ולא בכל אזכור של שמו במהלך קריאת המגילה.
לבישת בגדי שבת בחג הפורים
נהוג ללבוש בגדים חגיגיים לכבוד חג הפורים, מתוך כבוד ליום ולשמחת החג.
עבודה בחג פורים
נהוג שלא לעבוד בחג הפורים, ואף מובא בספרי ההלכה שמי שעובד ביום זה אינו רואה סימן ברכה מהכסף שהרוויח.
עם זאת, עבודות הקשורות לצורכי החג מותרות, וישנם מקרים חריגים נוספים שבהם ניתן לעבוד. בשאלות מעשיות מומלץ להתייעץ עם רב מורה הוראה.
תפילות חג פורים
בשלושת התפילות ובברכת המזון מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" בה מודים לקב"ה על נס ההצלה שעשה עמנו בחג הפורים.
בחג פורים מניחים תפילין, בניגוד לשבתות ושלושת הרגלים בהם לא מניחים תפילין.